<h1>האגודה — ב"ק</h1>
<h2>דף ב:</h2>
[ב"ק ד' ע"ב] תני רבי חייא עשרים וארבעה נזיקין הן. ואלו הן ארבעה אבות דמתניתין וארבעה שומרין וחמשה דברים דחובל ותשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה וגנב וגזלן ועדים זוממין ואונס ומפתה ומוציא שם רע והמטמא והמדמע והמנסך הוי עשרים וארבעה.
[ב"ק ה' ע"א] למעוטי מסור ומפגל. פירוש דלא איירי בה, אבל מ"מ חייבים. פר"י מה שמסור חייב היינו [מטעם] קנס, ואפילו מאן דלא דאין דינא דגרמי. ולי נראה הני מילי שמוסר אותו שלא להציל את שלו שהנאה לבד לכותיים, אבל אדם שיש לו דין עם חבירו ומציל את שלו בדיני כותים, לא קרי מסור לקונסו או להלקותו או להיות נאמן עליו בשבועה, אך יחזיר אותו [להוציא מן הערכאות] וידינו דיני ישראל.
